חיזוק מבנים

ישראל משתרעת לאורך השבר הסורי-אפריקאי, העתק פעיל שחוצה את בקעת הירדן והערבה. לפי הגורמים המקצועיים, רעידה בעוצמה 6 ומעלה מתרחשת באזור בממוצע אחת לכ-80 שנה, והרעידה ההרסנית האחרונה הייתה ב-1927, כלומר אנחנו בתוך חלון הזמן לבאה.

תרחיש הייחוס הלאומי מעריך נזק עצום במבנים שלא תוכננו לתקן, בעיקר בעשר ערי הסיכון לאורך השבר. ועדיין, מתוך כ-80,000 מבנים טעוני חיזוק בישראל, רק כ-2.3% טופלו בפועל. הפער הזה הוא בדיוק הסיבה שחיזוק מבנה הוא צורך, לא מותרות.

• השבר הסורי-אפריקאי: אזור פעיל סיסמית
• רעידה חזקה בממוצע אחת לכ-80 שנה, האחרונה ב-1927
• כ-80,000 מבנים טעוני חיזוק, כ-810,000 דירות
• רק כ-2.3% מהמבנים חוזקו עד היום

התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה, ת״י 413, הפך מחייב בבנייה בסביבות 1980. לכן ההנחה המקצועית המקובלת היא שכל מבנה שהיתר הבנייה שלו ניתן לפני 1.1.1980 אינו עומד בתקן וטעון בדיקה וחיזוק.

ת״י 413 חלק 3 הוא התקן שלפיו מעריכים ומחזקים מבנים קיימים. נקודת התורפה הנפוצה ביותר היא קומת עמודים מפולשת, ״קומה רכה״, שקשיחותה נמוכה מ-70% מהקומה שמעליה. זו הסיבה המרכזית לקריסת בנייני מגורים ישנים, ובדיוק מה שתכנון חיזוק נכון מתקן.

• מבנים מלפני 1980 בחזקת לא עומדים בתקן
• ת״י 413 חלק 3: הערכה וחיזוק מבנים קיימים
• קומת עמודים מפולשת היא נקודת התורפה הקריטית
• גם מבנים מ-1980 עד 1984 עשויים להידרש לחיזוק

כל תכנון חיזוק מתחיל בסקר הנדסי שמבצע מהנדס קונסטרוקציה. אוספים את תיק המבנה והתוכניות המקוריות, חושפים יסודות בכמה נקודות לבדיקת הביסוס, ומבצעים בדיקות מעבדה כדי לדעת מה באמת חוזק הבטון והזיון הקיימים.

הבדיקות כוללות פטיש שמידט לאחידות הבטון, קידוח גלעיני בטון לבדיקת חוזק במעבדה, גילוי זיון בפאכומטר למיפוי המוטות, ובדיקות כימיות לקורוזיה. רק בסיום מגבשים סכמת חיזוק מותאמת ואומדן. תכנון לקוי מסוכן יותר מאי-חיזוק: עבודה לא נכונה יכולה דווקא להחליש את המבנה.

• איסוף תיק מבנה, תוכניות ודוח קרקע
• חשיפת יסודות ובדיקת הביסוס הקיים
• פטיש שמידט, גלעיני בטון וגילוי זיון בפאכומטר
• דוח עם סכמת חיזוק מומלצת ואומדן עלויות

אין שיטת חיזוק אחת נכונה, יש את הנכונה למבנה שלכם, והיא נגזרת מהסקר ההנדסי. בישראל השילוב הנפוץ הוא קירות הקשחה ומגדל ממ״דים כמערכת גלובלית לקליטת כוחות אופקיים, עיבוי עמודים וחיזוק יסודות, וסיבי פחמן כהשלמה נקודתית.

אנחנו בוחרים את התמהיל לפי מצב הבטון, מגבלות המקום, והאם המבנה מאוכלס, ומתכננים פתרון שמשיג את העמידות הנדרשת ביעילות ובעלות מיטבית.

• מעטפת בטון מזוין לעיבוי עמודים וקירות
• קירות הקשחה רציפים מהיסודות עד הגג
• מסגרות ואלכסוני פלדה לפתרון קל ומהיר
• עטיפת סיבי פחמן לחיזוק נקודתי בלי תוספת משקל
• מיקרו כלונסאות וחיזוק יסודות בגישה מוגבלת
• בידוד סייסמי למבני ציבור קריטיים

כאן נפגשים שני תחומי הליבה שלנו. מגדל ממ״דים אינו רק מיגון, הוא נבנה כתיבת בטון מזוין רציפה היורדת עד יסודות חדשים, ולכן הוא מתפקד כגרעין הקשחה חדש שקולט כוחות אופקיים. תוספת ממ״דים בפרויקט חיזוק היא לרוב רכיב החיזוק המרכזי של הבניין.

המשמעות עבורכם: אותו פרויקט נותן גם מרחב מוגן לכל דירה וגם עמידות סיסמית, הגנה כפולה מפני טילים ומפני רעידת אדמה. בקומות ללא ממ״ד אנחנו ממשיכים לפחות 70% מהיקף הקירות עד היסודות, כדי לשמור על רציפות המגדל המחזק.

• מגדל ממ״דים מתפקד כגרעין הקשחה חדש
• הגנה כפולה: מיגון ועמידות סיסמית בפרויקט אחד
• כלל ה-70%: רציפות הקירות עד היסודות
• המדינה מתמרצת שילוב חיזוק וממ״ד במענקים

תמ״א 38 המוכרת הסתיימה, ובמקומה פועלת מערכת כלים חדשה. ״חלופת שקד״ (תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה) ותוכניות עירוניות מכוח סעיף 23 מאפשרות התחדשות וחיזוק עם זכויות בנייה, ופינוי-בינוי הפך למנוע המרכזי של חידוש מבנים ישנים.

למבנים שבהם אין כדאיות יזמית נוסף מסלול חיזוק עצמאי מקוצר מכוח תמ״א 40/ג, ובערי הסיכון קיימים מענקי מדינה של עד 100,000 ש״ח ליחידת דיור לחיזוק, ועד 200,000 ש״ח כשמשלבים ממ״ד. אנחנו מנווטים אתכם בין המסלולים ובוחרים את המתאים לבניין ולמטרות שלכם.

• חלופת שקד ותוכניות סעיף 23 העירוניות
• פינוי-בינוי כמנוע התחדשות מרכזי
• מסלול חיזוק עצמאי מקוצר מכוח תמ״א 40/ג
• מענקים בערי הסיכון, עד 200,000 ש״ח עם ממ״ד