חיזוק מבנים: למה זה קריטי לבטיחות ולערך הנכס?

בישראל יש עשרות אלפי מבנים שנבנו לפני שתקני העמידות ברעידות אדמה היו מחייבים. רבים מהם, בייחוד אלה שנבנו לפני 1980, לא בנויים להתמודד עם הזעזועים שהמודלים הסיסמיים מדברים עליהם היום.

חיזוק מבנה הוא לא רק קו הגנה בטיחותי. הוא מאריך את חיי המבנה, משפר את עמידותו לעומסים, מאפשר לעיתים תוספת שטח, ומשדרג את ערך הנכס באופן ניכר. זו אחת ההחלטות שמשרתות בו־זמנית בטיחות וכלכלה.

מדינת ישראל ממוקמת על אזור פעיל סיסמית, בקע ים המלח עובר לאורך כל המדינה. לפי הערכות, רעידת אדמה משמעותית היא לא שאלה של "אם" אלא של "מתי". מבנים שלא חוזקו מספיק עלולים לקרוס או להינזק קשות באירוע כזה.

תקן ישראלי 413 הוא התקן שמגדיר עמידות מבנים ברעידות אדמה. מבנים שתוכננו לפני שתקן זה היה מחייב, מועמדים מובילים לבחינה ולחיזוק.

שיטות החיזוק מותאמות למבנה הספציפי, למצבו, ולתקציב. בין השיטות הנפוצות:

תוכנית המתאר הארצית 38 מאפשרת חיזוק מבנים ישנים תוך תוספת שטחים, בדרך כלל באמצעות יזם שמבצע את העבודה בתמורה לזכויות בנייה. במסגרת תמ״א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) ניתן להחליף את הבניין כולו.

בשנים האחרונות חלו שינויים בתוכנית והיא לא רלוונטית בכל מקום. עם זאת, גם בלי תמ״א ניתן לבצע חיזוק עצמאי שמשפר משמעותית את הביטחון והערך.

נכס מחוזק נתפס כבטוח יותר, ולכן הוא נסחר טוב יותר. רוכשים מתוחכמים בודקים את חוסן המבנה לפני רכישה, ובנייה ישנה לא מחוזקת היא נקודת מינוס בעין הרוכש. תוספות שטח שמתאפשרות בתהליך חיזוק (בייחוד במסגרת תמ״א) מעלות את הערך עוד יותר.

הצעד הראשון הוא סקר מבנה הנדסי, בו מהנדס בוחן את המבנה הקיים, מעריך את חוזקו, ומאתר נקודות כשל פוטנציאליות. לפי הממצאים, מתכננים פתרון חיזוק, שעובר רישוי, היתר, וביצוע מבוקר.

בפרויקטי תמ״א התהליך כולל גם הסכמות דיירים והתקשרות עם יזם. בליווי נכון, התהליך אפשרי וכדאי.

חיזוק מבנה הוא לא הוצאה, הוא השקעה בבטיחות, בעמידות ובערך הנכס. בישראל, על רקע הסיכון הסיסמי, זו החלטה שמומלץ לבחון בכל מבנה ישן. הצעד הראשון הוא סקר הנדסי איכותי. משם פותחים את כל הדלתות.